מדריך 10 טעויות ומיתוסים
בקשיי קריאה, כתיבה וחשבון

© כל הזכויות שמורות ליונית שינטל

10 טעויות ומיתוסים
בקשיי בקריאה, כתיבה וחשבון

הקדמה

  •  מטרת מדריך זה היא לתת מידע חשוב להורים לילדים המתקשים בקריאה, כתיבה וחשבון.
  •  המידע המוצג במדריך זה נועד לעזור בשיפור איכות החיים במשפחה במיוחד להורים וילדיהם.
  •  המידע נאסף ממקורות מידע שונים, בהתבסס על ניסיון של יותר מ-21 שנים.
  • מדובר בגישה הוליסטית הרואה בקשיי למידה לרבות קריאה, כתיבה וחשבון תוצאה של מספר תופעות נוספות כמו מסורבלות מוטורית, מיומנויות ניהול, שינה חזקה, רגישות לרבות התקפי זעם, כישורים חברתיים ועוד.
  •  בנוסף, מידע חשוב זה רואה בתפקוד מוחי דינאמי (גמיש) ואיזון בין גוף-רגש- שכל כדרך מיטיבה לשיפור איכות החיים
  •  כל העושה שימוש בהמלצות או רעיונות המובאים מצגת זו עושה זאת על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.

    כמה מילים ממני אליך,

    סלחו לי אבות הקוראים במדריך.
    מרבית הפונות אלי בנושא הן אמהות ולכן הכתיבה היא בלשון נקבה.
    כמובן, אני מזמינה כל אבא להמשיך לקרוא ואף לקחת חלק פעיל בתהליך.

    אמא יקרה,

    שינוי מתחיל כאשר מעזים לצאת מהמקום בו נמצאים ולשנות את זווית הראיה של הדברים.
    אני מזמינה אותך להעז ובמקום לחוש תסכול, מבוכה, בושה ואכזבה בכל הקשור לקשיי הלמידה של הילד/ה שלך ולצאת לדרך חדשה בדיוק כפי שעשיתי אני לפני יותר מ-21 שנה.


    “כשיוצאים [לדרך חדשה], מגלים מקומות נפלאים!” ד”ר סוס

תוכן עניינים

הסיפור שלי

אמא ל-3 ילדים: הבכור אובחן כמחונן, האמצעית עם קשיי למידה וראייה והשלישית עם התפתחות יוצאת דופן. לפני 21 שנה, כשהבת האמצעית עלתה לכיתה ב’ ועדיין התקשתה בלימודיה החלטתי שאני הופכת כל אבן ומוצאת פתרון לקשיים שלה.
בתחילה הופניתי ע”י יועצת ביה”ס לריפוי באמנות שהביא לשינוי קל. מבחינתי התהליך מיצה עצמו אחרי כ-3 חודשים וחיפשתי עזרה נוספת וכך הגעתי לתרגילי מוח ® Brain Gym.
נאמר לי כי הדרך הכי טובה לעזור לבת שלי היא ללמוד את השיטה. שאלתי בפליאה: אני אוכל לעזור לבת שלי? התשובה היתה “כן”.
זהו גם המסר שלי אליך.
נרשמתי לקורס שהחל למחרת (לקחתי 4 ימי חופש מעבודת הייטק תובענית). להפתעתי גיליתי כמה התרגילים השפיעו עלי באופן אישי ומקצועי). היעילות שלי בעבודה זינקה פי 1.066% – דו”ח שבועי שהיה דורש מהמנהל שלי וממני 8 שעות עבודה משותפת הפך לפשוט וקל וביצעתי אותו באופן עצמאי בפחות משעה וחצי. המנהל שלי זיהה את הקשר לקורס וההשפעה על המהפך ביעילות שלי והעניק לי את הקורס במתנה.
עם הבת שלי ההצלחה הגיעה בשלבים – המתנתי בסבלנות עד שתשחרר את ההתנגדויות שלה בעיקר בשל הטעויות שעשיתי – דבר שאחסוך ממך 😊. 
בתחילה לימדתי אותה לרכב על אופניים דו-גלגליים ב- 18 דקות בלבד! בהמשך, עזרתי לה לשפר את הראייה ולהיפטר ממשקפיים שהרכיבה מגיל 4.
בלימודים הפכה מתלמידה כושלת לתלמידה מצטיינת עם 2 תארים ראשון בתקשורת ושני במנהל עסקים. מעולם לא נזקקה לעזרה מקצועית מלבד תרגילי מוח ®

Brain Gym .

מהי למידה טבעית?

התבוננות בטבע מלמדת אותנו על התפתחות נורמטיבית או טבעית. ברגע שתינוק יוצא לאוויר העולם הוא מתחיל בתהליך למידה מתמשך.  למידה היא למעשה כל פעולה נרכשת, בין שהיא ברמת הגוף ובין שהיא ברמת הרגש ו/או השכל.

בשנת הינקות, השנה הראשונה של החיים, מתרחשים שינויים עצומים מדי יום, והם מזמנים לתינוקות אפשרויות למידה שונות ומגוונות. אפשרויות הלמידה האלה משפיעות על ההתפתחות מהיבטים שונים, שנבחן בהמשך. הורים מצופים ומצפים לעקוב אחר כל שינוי המסמן גדילה של ילדם, צמיחה והתפתחות תקינה שלו.

ההורים והתינוק מהווים יחידת לימוד אחת – ההורים שמים לב לתינוק ולשינויים שהוא עובר, והתינוק לומד להכיר את גופו, את חלקיו, ואת הסביבה שבה הוא גדל ובייחוד את הוריו הקרובים אליו.

תינוקות יונקים חווים תהליך פיזיולוגי בסיסי חשוב להתפתחותם. כשהתינוק יונק, האם מניחה אותו בחיקה ובין זרועותיה כאשר צד אחד מופנה כלפי מעלה-חוּצָה (הצד הפעיל) בעוד הצד השני נצמד לשד לצורך יניקה (אינו פעיל). בתהליך הזה מתפתחת הצידיוּת של התינוק. צידיות היא השימוש בצד אחד של הגוף, בכל פעם, מהראש ועד כף הרגל. תהליך זה מביא את התינוק לפיתוח ראייה תקינה (בשימוש בשתי העיניים בו זמנית וגם תיאום יד-עין), ולמוכנות לקראת ישיבה, זחילה, הליכה ותנועות של חציית קו האמצע בחודשים מאוחרים יותר.

תינוקות הניזונים מבקבוק אינם מפתחים את הצידיות באותו אופן – כי הורים רבים, אשר אינם מודעים לתהליך ההתפתחות הפיזיולוגי, מאכילים את תינוקם מלפנים ובכך נפגעת התפתחות הצידיות החשובה. רק כאשר שלב הצידיות מגיע לבשלות, כלומר, כל צד בגוף התחזק והתעצם, בסביבות גיל 6 חודשים, יכול התינוק להפעיל פיזית את שני צידי הגוף בו זמנית, והמעבר לשלבים הבאים נעשה בקלות ובטבעיות: ישיבה, זחילה, עמידה והליכה. תנועות אלו הן בסיסיות וחיוניות להתפתחות המוטורית של הילדים וגם להתפתחותם האקדמית.

טעות/מיתוס מספר 1 : אבחון הוא חלק מהפתרון

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לקחת את הילד לאבחון.  נשמע הזוי ואולי הפוך לכל הגיון. איך אפשר לעזור ולרפא מבלי לדעת שם המחלה?  שהרי אם אדע מה יש לילד, איך קוראים לתופעה שלו, אוכל לעזור לו. 

אם בעבר ספר התרופות העולמי היה חוברת דקה בת עשרות עמודים בלבד שהרי כיום זהו ספר עב כרס עם מאות דפים.  זאת ועוד, קשת רחבה של התנהגויות סוּוגו על ידי הפסיכולוגיה כאבנורמליות (סוטות מן הנורמה). סיווג זה השתנה עם השנים, והוא טעון משמעויות במגוון תחומים בעלי השלכות רפואיות, חברתיות, פוליטיות, מוסריות, ועוד. הסיווג להפרעות נפשיות הנפוץ בקרב מרבית העוסקים במקצועות בריאות הנפש בארצות-הברית הוא הגרסה הרביעית של ה DSM של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. בשנת 2013, הוצאה לאור גרסה חדשה של סיווג זה – DSM-5.  

המדריך הראשון יצא לאור בשנת 1952 וכלל 60 הפרעות נפשיות.  כיום, במדריך החמישי שיצא לפני כשלוש שנים כלולות למעלה מ-350 הפרעות נפשיות.  כאשר אתם ההורים לוקחים את הילד/ה שלכם לאבחון, קיימת סבירות גבוהה שתוצאות האבחון תהיינה הרות אסון עבור ילדכם.  למה הדבר דומה?  מכונית שעמדתם למכור והגיע קונה אשר יתעקש לעשות לה בדיקה במכון.  מרבית הסיכויים שהמכונית שלכם נסעה נפלא אולם המכון גילה שיש שורה ארוכה של ליקויים חמורים שיש לערוך ברכב.  כך גם לגבי אבחון.  האם נראה לכם הגיוני שהילד שלכם יעמוד בסדרה של מבחנים אינטנסיביים זה אחר זה מבלי שתהיה לו שגיאה אחת לפחות?

זוהי משימה בלתי אפשרית שגורמת לתסכול רב הן מצד הילד/ה והן מצד ההורים.  במהלך האבחון הכישלון של הילד/ה לצד ההתנסות המאומצת והדגש הרב עוד יותר על הקושי הקיים רק מגבירה את התסכול של הילד ושלכם ההורים.

המיתוס הכי שכיח הוא שידיעת המחלה תגלה מה לא בסדר עם הילד.  זוהי הטעות הכי נפוצה של הורים. למה לכם המרדף אחר כותרת?  חשוב יותר למצוא פתרון הולם ומתאים ואין קשר לשם שאבחון כזה או אחר יאבחן.  שהרי לאבחון אחד יש יותר מפתרון אחד.

טעות/מיתוס מספר 2 : להיכנס לסחרור של פחדים, דאגות והלקאה עצמית

במקרים בהם טרם נקבע האבחון וגם לאחר שכבר נעשה האבחון, הורים נכנסים לסרט שלם בכל הקשור לילד ולתופעה. 

“זה בטח הפרעת קשב וריכוז.” 
“אני תמיד אמרתי שהילד סובל מבעית קשב וריכוז.”
“איך לא שמתי לב לכך עד עכשיו.”
“למה דווקא הוא? הילדים האחרים בסדר גמור.”
“מה עשיתי לא בסדר בגידול שלו?”
“ממי הוא קיבל את זה?”

פחד מהבלתי נודע וממה שעומד לפנינו הוא תהליך טבעי.  יחד עם זאת, זה הזמן שבו הילד זקוק לכם ההורים להיות לו למשענת.  זה הזמן לעודד ולחזק את הילד אלא שבראש ובראשונה מי שזקוק לכך יותר הם ההורים.  אף אחד לא מכין הורים לרגע בו מתגלה קושי בתפקוד של הילד.  חוסר ההבנה ואי היכולת להכיל ו/או להתמודד מקשים על חשיבה בהירה ושקולה של המצב.  בזמן כזה הורים נוטים לעיתים לקבל החלטות שגוויות וליצור רצף של מהלכים המבוססים על טעיות. 

כאשר טסים במטוס נוסעים, מייד לאחר ההמראה, הנוסעים מקבלים הדרכה מהדיילים בכל הקשור לבטיחות בעת הטיסה.  אחת ההנחיות להורים הנוסעים עם ילדים קטנים היא בעת סכנה, כאשר מסיכות החמצן משתלשלות מתקרת המטוס, ההורים מתבקשים להניח את מסיכת החמצן שלהם ורק לאחר מכן לעזור לילדיהם עם מסיכות החמצן שלהם.  ההסבר לכך פשוט:  אם ההורה ידאג קודם לילד שלו לפני שהניח לעצמו את מסיכת החמצן קיים חשש שיתעקב לעשות זאת עבור עצמו ובכך יזיק לעצמו ומי ידאג לילד בהיעדרו?  כך גם במצב בו הילד נמצא במצוקה.  הנטייה הטבעית של ההורה היא למצוא פתרון לילד כשלמעשה מי שהכי זקוק לעזרה הוא ההורה עצמו.  ברגע שההורה רגוע ושקול יש באפשרותו לקבל החלטות המבוססות על שיקול דעת ובחינת כל האפשרויות הקיימות במקום תחת לחץ ומתח.

טעות/מיתוס מספר 3 : לקחת את הילד למספר בעלי מקצוע במקביל

גם אתם שמעתם את הפתגם “כל המרבה הרי זה משובח”.  אלא שהדבר אינו חל במקרה של עבודה להבראה, ריפוי ויציאה מקושי.   לפני שנים רבות, כאשר הבת האמצעית שלי הגיעה לשלב בו היה עליה לעבור תהליך של יישור שיניים הלכתי למספר רופאי שיניים אורתודנטיים כדי לקבל חוות דעת.  מעבר לטיפול בשיניים של בתי היה עלי לקחת בחשבון גם את האופי של הילדה ולהתאים את הטיפול אליה.  כל חוות דעת שהלכנו אליה היתה יותר אגרסיבית מקודמתה.  ידעתי שבתי לא תשתף פעולה בתהליכים שכאלו. רק רופא השיניים השישי שהלכנו אליו המליץ על תהליך שמרני ומתון וידעתי שזה בדיוק מה שנכון לבת שלי.  והרי לא הייתי לוקחת אותה ל-6 רופאים במקביל כדי לעבור את תהליך יישור השיניים.  כך גם בכל תהליך אחר. רצוי קודם כל לבחור מהו התהליך שמתאים לילד/ה ולאחר קבלת ההחלטה להתמסר לתהליך.


חשוב מאד תוך כדי התהליך לשים לב אם חלה התקדמות או חלילה התדרדרות. להחליט על מסגרת זמן ו/או תקציב לתהליך ולשקול את הנתונים מחדש.  אם אין רואים התקדמות כלשהי בזמן שנקבע, להחליט על הפסקת התהליך ולפנות מקום לתהליך אחר.  אין טעם להמשיך בתהליך שאינו מראה תוצאות בפרק זמן סביר.  סביר מבחינתי תוך מספר שבועות בודדים.  מעבר לכך, חשוב להבין שתהליך הנעשה במקביל לתהליכים אחרים עלול להזיק ואף לבלבל את הילד ובכך לחטוא למטרה.  כל תהליך נעשה בדרך מסויימת ויש תהליכים כאשר נעשים במקביל יכולים רק להשפיע לרעה.  כאשר מערבים מספר תהליכים במקביל אין אפשרות לדעת אילו מהתהליכים עשה את העבודה בצורה הטובה ביותר ואז כאשר תידרש שוב עזרה יהיה עליכם לבחור באופן אקראי אחד מהתהליכים או לחילופין לבחור שוב בכולם.  בנוסף, מיותר לציין את גודל ההוצאה הכספית בהתאם לטיפולים.

לסיכום, חשוב ללמוד ולהכיר ביטוי חדש:  “פחות זה יותר”.  כאשר מתמקדים בדרך אחת בכל פעם, בכיוון אחד, התוצאות הן יעילות יותר ולעיתים קרובות אף מהירות יותר.

טעות/מיתוס מספר 4 : לשקר לילד ולקרוא לטיפול "חוג"

מעבר לקושי המובהק בתפקוד של הילד, אחת ההתמודדויות המאתגרות היא איך להציג זאת בפני הילד.  סביר להניח שהילד מודע לקושי שלו.  יחד עם זאת, להכיר בקושי ולקבל אותו זה כבר ענין אחר.  על פניו, הקושי הוא בעיקר של ההורה. להודות בעובדה שלילד שלך יש קושי הדורש פתרון הוא צעד מאתגר במיוחד.  כך קורה, שיש הורים שבמקום לשוחח עם הילד על הקושי שלו והצורך בפתרון בוחרים בדרך שונה להציג זאת לילד.  במקום להגיד לילד שהוא זקוק לטיפול להגיד לו שהוא הולך לחוג פרטי.  ברור לכולנו, שהילדים שלנו חכמים ומבינים הרבה מעבר למה שהורים רבים מוכנים להודות בכך.  דרך זו אינה באמת התמודדות עם הבעיה אלא בריחה וחוסר מוכנות או רצון להתמודד עם האמת.  כך ש”החוג” שהולך אליו הילד אף הוא לא יהיה ממש משמעותי עבורו מאחר והוא מגיע עם ציפיות שאינן תואמות את המציאות.

למה הדבר דומה? תארו לעצמכם שאתם מזמינים בטלפון או במרשתת (אינטרנט) מקום במסעדה סינית.  כשאתם מתיישבים במסעדה מגישים לכם תפריט עם שמות של מאכלים סיניים.  אלא כאשר המנות מגיעות לשולחן אתם נדהמים לגלות שכל המנות הן יפניות.  האם תיהנו מהארוחה? האם תשתקו או שתקראו למלצרית ואולי אף למנהל המשמרת ותביעו את אכזבתכם שלא לומר תרעומת על שהוליכו אתכם שולל.  מיותר לציין שתחוו תסכול ואכזבה מהארוחה וייתכן אפילו שתישארו רעבים.

נאמר כבר כי האמת היא השקר הטוב ביותר.  לעיתים קרובות, האמת עדיפה מכל שקר אחר.  בנוסף, הילד הולך לאיש מקצוע שיעזור לו להתמודד עם הקשיים שלו.  כך הילד לומד שאפשר להתמודד עם הקושי ולהיעזר באנשי מקצוע. העובדה שההורה דואג לו אף היא מאד מרגיעה ומחזקת.  הסתרה ודברי שקר רק מעצימים את הקושי ואינם עוזרים לילד לצאת ממנו.  כל העבודה שנעשית עם אנשי מקצוע נעשית למעשה בחלל ריק מאחר והילד אינו משתף פעולה באמת כי האמת נסתרת ממנו ולמעשה התהליך עצמו מחטיא את המטרה ונועד לכישלון.

טעות/מיתוס מספר 5 : לעבוד בנחישות עם הילד במקומות הקושי שלו

מרביתנו מתחמקים לבצע משימות בהם יש לנו קושי. זו אחת הסיבות לדחיינות או למושג השכיח “להישאר באזור הנוחות”.
כאשר הילדים שלנו נמנעים מלבצע פעולה כלשהי, אחת הסיבות לכך היא בדיוק זו. הקושי בביצוע המשימה מעורר בהם תסכול, כעס ואכזבה בחלק מהמקרים.
הקושי יכול להיות פיסי, רגשי ו/או מנטאלי. האם תבחרו באופן מודע להיות במצב בו אתם חווים את הקושי? אני משערת שהתשובה היא “לא”. כך גם ילדיכם. הם ימנעו בכל דרך אפשרית לבצע פעולה או להיות במצב בו הקשיים שלהם מובהקים וניכרים להם ולאחרים. יחד עם זאת, ברור לנו שיש דברים החייבים בפעולה גם אם הם פחות נעימים לנו. בהחלט כן. אלא שהדרך להתמודד עם הקושי אינה חייבת להיות עם הקושי.
מי שמתקשה בחשבון פחות יתלהב ללכת לשיעורי עזר בחשבון. חשוב להבין שחוסר התלהבות מוריד את רמת המוטיבציה ולכן גם התוצאות תהיינה בהתאם. עקומת הלמידה תהיה ארוכה יותר, היכולת להבין תהיה מורכבת יותר ולמעשה כל תהליך הלמידה יהיה קרוב לבלתי אפשרי מצד הלומד.
בני אובחן כמחונן ואני זוכרת איך בבית הספר היסודי המורות תמיד התלוננו על כך שהוא אינו מכין שיעורי בית. המורות פנו אלי בטענה שעל אף המאיות שהוא מקבל, ייאלצו להוריד לו ציון כי הוא אינו מכין שיעורי בית באופן קבוע. ואני, לתומי, ובשל חוסר הניסיון שלי, נלחמתי קשות עם הילד בנושא הכנת שיעורי הבית.
בזמנו, הבן שלי השתתף בחוגים לילדים מחוננים במכון למצויונות של ד”ר אריקה לנדאו ז”ל והוצע לנו להשתתף בחוג הורים – חוג אשר שינה את ההורות שלי. כל ההורים לילדים המחוננים התלוננו באותו נושא – אי הכנת שיעורי בית ותלונות של המורות בנושא.
ד”ר אריקה לנדאו ז”ל לימדה אותנו איך להיות הורה מעורב במקום מתערב. תפקיד ההורה הוא להעניק חום ואהבה, העשרה, בילויים בחיק הטבע, לשחק ולבלות. ההמלצה שלה היתה להניח את מלחמת שיעורי הבית למורים. לדבריה, כל מה שקשור לבית הספר הוא בין הילד למורה ועל ההורה להיות מחוץ למשוואה הזו.
מהרגע שאימצתי את הדרך הזו חיי ההורות שלי השתנו מהקצה לקצה – נפרדתי מתפקיד “השוטרת” וחזרתי להיות רק אמא. אגב, הילדים הפכו לאחראים יותר והציונים שלהם המשיכו להיות מעל לממוצע.

טעות/מיתוס מספר 6 : להשוות בין הילד המתקשה לילדים אחרים לרבות שלך

אין ספק שהילדים עושים בית ספר להורים שלהם. באותה נשימה ברור שכל הורה טעה לפחות פעם אחת בחייו בהתנהלות מול הילדים שלו והלוואי וזו היתה הטעות האחת והיחידה. מי לא היה רוצה לגדל כל ילד באופן אופטימאלי? ההורות של כל אחד מתפתחת עם השנים תודות לתובנות המגיעות עם השנים והניסיון המצטבר. לכן, חשוב להתבונן בכל מקרה לגופו מבלי להיות שיפוטי או ביקורתי כלפי המצב. כל ילד שהבאנו לעולם מבורך בכשרון, משאבים ואיכויות בלעדיות לו. גם כאשר ילד נוצר מאותם הורים, כל ילד שונה מאחיו או מאחותו. הקושי המבדל ילד אחד מהשני קשור לאישיות של אותו ילד ואינה אשמתו של מי מההורים.
לדוגמה, בתי האמצעית נולדה בארץ, אך בגיל שנה עברנו בשליחות לארה”ב ועד גיל 5 הילדה היתה בסביבה דוברת אנגלית. כאשר חזרנו ארצה היו לנו כבר 3 ילדים ורצינו לשמר את השפה האנגלית, המשכנו לדבר אנגלית בבית. אולם, בשל קשיי הלמידה והראייה של בתי האמצעית זה חיבל בקליטה שלה בגן חובה. ההמלצה של הצוות המקצועי בגן היה לנטוש את רעיון החינוך הדו-לשוני ולעבור רק לעברית. הקושי היה של האמצעית בלבד ויחד עם זאת עשינו את הצעד הזה באופן גורף לכל שלושת הילדים על אף שהאחרים לא חוו כל קושי. לא עשינו שום השוואה בין ילד זה לאחר אלא קיבלנו החלטה גורפת שהמהלך הזה משמעותי לאמצעית ולכן נכליל אותו על כולם. מאד קל לערוך השוואות בין הילדים אך בכך אנו חוטאים למטרה.
ההצלחה של כל אחד ואחד היא באופן יחסי לעצמו מבלי להשוות לאחר. כאשר משווים לאחר זה מוביל לכישלון מראש. זה לא הוגן להשוות תפוח אחד לתפוחים אחרים כי גם בין התפוחים יש סוגים שונים: יש אדומים, ירוקים, ורודים וכד’. ההשוואה המקדמת לעולם תהיה בהתקדמות בשלבי הסולם האישי של כל אחד ואחת. לשים לב באיזה שלב של הסולם הילד נמצא בתחילת התהליך ותוך כדי התקדמות לשים לב לאיזה שלב הוא מתקדם. בדרך זו ההשוואה מקדמת את הילד ומביאה לתוצאות מבורכות. ההישגים שלו הם אישיים, מדידים ביחס לעצמו.

טעות/מיתוס מספר 7 : להגיד לילד להתאמץ יותר על מנת להצליח

כשאנו רואים את הילד שלנו מתקשה, ואנו מאמינים ביכולת שלו להצליח, הטעות הכי נפוצה היא להגיד לו: “עם עוד קצת מאמץ, זה יצליח לך”. אם יש משהו אחד שכדאי לכם לקחת מהמדריך שלפניכם, זה להפסיק להגיד לילד שלך ולכל מישהו אחר להתאמץ.

פעולת המאמץ מעוררת את מנגנון ההישרדות הטבעי הקיים באדם. מנגנון זה נועד להציל חיים. ברגע שהאדם מזהה סכנה, גם אם אין סכנה קיומית עכשווית אולם האדם חושב ו/או מתרגם את המצב למסוכן, הגוף מפעיל באופן אוטומטי ובלתי נשלט את מנגנון ההגנה. בשלב זה כל פעילות מוחית שכלית נאטמת ולמעשה אין לאדם גישה אל כל החלק החשיבתי במוח. לכן, בכל פעם שהילד מתאמץ נמנעת ממנו האפשרות לראות את התמונה השלמה עם הפרטים; חסומה בפניו הגישה להבין, לעבד ולהחליט בהתאם לנתונים המוצגים לפניו.

לצורך ההדגמה, קיפצו את האגרופים שלכם בשתי הידיים. זוהי פעולה הדורשת מאמץ. בזמן שאגרופיכם קפוצים, חייכו. האם החיוך בא לכם בקלות? על פי רוב, במצב זה הכרוך במאמץ החיוך מאולץ. כעת, באיטיות הרפו את האגרופים ושחררו את האחיזה המאומצת. מרגישים איך הדם זורם מחדש? איך המאמץ משתחרר? וכעת, התוכלו לחייך באופן חופשי יותר? שמתם לב להבדל?

בפעם הבאה שילדכם או אתם חווים קושי חשוב להתמקד במילות עידוד וחיזוק על מנת לעזור לילד להתגבר על הקושי . כל התמקדות בקושי רק תרחיק את הילד מהצלחה במשימה. אגב, לפעמים המשימה גדולה מידי עבור הילד ורצוי לחלק אותה למשימות קטנות כדי ליצור רצף של הצלחות קטנות שבהמשך יביאו גם להצלחות גדולות יותר.

טעות/מיתוס מספר 8 : לכעוס על עצמך ו/או על הילד/ה במצבי הקושי שלו

כאשר הילד שלך מתקשה בביצוע משימה שנראית לך לכאורה פשוטה וקלה מתעוררת תחושת כעס המלווה בתסכול.  מה הבעיה לזכור שיד ימין זה תנין ושמאל זה תרנגול? מדוע מתקשה הילד לזכור משהו כל כך בסיסי?  האמת לכך נעוצה במשהו פנימי עמוק יותר.  והאמת היא שיש גם מבוגרים שעדין מתבלבלים בין הצדדים.

חשוב שהורים יבינו שהילד אינו עושה דבר בכוונה או דווקא. יותר מכך, הילד שלך רחוק מאד מלהיות עצלן.  אכן קיים קושי אובייקטיבי שלמתבונן מהצד נראה בלתי אפשרי.  כאשר בני היה בן ארבע גיליתי לראשונה שהוא אינו יכול להעביר קו אלכסון. היינו משחקים בחצר עם גירי רחוב והיינו יוצרים צורות.  בכל פעם שהגיע תורו לצייר משולש היה נעצר.  לא יכולתי להבין איך ילד נבון כל כך לא יכול להעביר קו אלכסון מאחר וזו פעולה פשוטה כל כך.  אני זוכרת כיצד כעסתי עליו וחשבתי שהוא עושה דווקא.  בנוסף כעסתי גם על עצמי שאיני מצליחה להסביר לו איך לעשות זאת.

העובדה היא פשוטה.  מרבית הילדים עם קשיי למידה מתקשים בחציית קווי האמצע.  קו האמצע הוא קו דמיוני העובר לאורך הגוף של האדם מהקודקוד בראש דרך גשר האף, מחצית הפה, החזה ועד לאברי הרבייה וכפות הרגליים.  כל פעולה שדורשת מעבר מצד אחד לשני, מימין לשמאל ולהיפך נקראת גישה לשדה האמצעי וחציית קווי האמצע.  חציית קווי האמצע חיונית להתפתחות מוטורית, רגשית ושכלית ומשפיעה על יכולות הלמידה של הילד.  על פי רוב תינוק אשר דילג על שלב הזחילה או שחווה קושי בשלב זה, הדבר יבוא לידי ביטוי בקשיי למידה.

על אף שמדובר בפעילות חיונית, מרבית הילדים חווים בה קושי ובאופן מפתיע היא גם אחת הסיבות לכך שילדים עדיין מרטיבים. לכן, אין סיבה לכעוס על הילד שלך מאחר והוא טרם השלים את חציית קווי האמצע שלו.  ייתכן וזה נשמע מורכב, עם זאת, הפתרון זמין ומהיר.  מעבר לכך, חשוב להבין כשקיים קושי יש לו סיבה אמתית ואובייקטיבית ולכן אין מקום לכעס ולתסכול.  ההכרה בעובדה שקיים קושי מפחיתה כל כעס ופותחת את הדלת להבנה, הכלה וקבלה.  ברגע שמקבלים את העובדה שקיים קושי קל יותר להתמודד עם המציאות היומיומית ולמצוא את הפתרון המתאים.

טעות/מיתוס מספר 9 : להיות בחזית אחת עם צוות בית הספר מול הילד

מרבית המטלות היומיות מהוות אתגר מורכב ובעל קושי ברמות שונות. ילד עם קשיי למידה מנהל מידי יום מלחמות במספר חזיתות – סדר וארגון, ניהול זמן, קשב וריכוז, ועוד ועוד. המסגרת הבית ספרית מתקשה להתמודד עם ילדים החווים קשיי למידה. החלום האוטופי שהילדים בכיתה ישבו וילמדו בשקט ובשלווה. אולם המציאות היא שלכל ילד וילדה ניצבים אתגרים שונים ועל המורה בכיתה להתמודד עם כולם. לצד כל זאת, מתווספים התסכולים והאכזבות שלנו וכך קורה שמאד “קל” לבוא בטענות אל הילד עם קשיי למידה. לעיתים קורה, שההורים ניצבים בחזית אחת עם צוות בית הספר מול הילד הפרטי שלהם והילד עומד חשוף בצריח לבדו במערכה כולה.

אמא במשפחה חד-הורית לילד בן ה-14 תלמיד כיתה ח’ יצרה איתי קשר לאחר שהילד הושעה מבית הספר בשל מעשה חריג שביצע. האם סיפרה שהיא מאד כועסת על הבן בשל המעשה החמור שעשה. וכך היה: כאשר הסתיימה אחת ההפסקות, הילד חזר לכיתה ואז שם לב שהוא צמא. הוא ידע שמאחר וההפסקה כבר הסתימה המורה לא תאשר לא לצאת לשתות. מה עשה? ברגע שהמורה לא שמה לב התגנב דרך החלון ויצא מהכיתה על מנת לשתות. הכיתה אמנם ממוקמת בקומת קרקע אך מוגבהת מעט. אחת המורות תפסה אותו במסדרון וכך נתפס הילד במעשהו. כל הצוות ראה את מעשהו בחומרה. הזעיקו את אמא שלו מהעבודה ואף היא הוציאה את קיצפה עליו. אני הצגתי בפני האם תמונה מזווית שונה. הילד היה כל כך צמא וידע שהמורה לא תאשר לו לצאת שהוא היה מוכן לסכן את נפשו ביציאה מהכיתה דרך החלון על מנת לשתות במקום להסביר למורה ולבקש את רשותה. הפחד מהמורה היה גדול יותר מהסכנה במעשה שלו.

כהורים, העמידו עצמכם בנעלי הילדים שלכם על מנת להבין פעולות שנראות לכם הזויות או תמוהות. התבוננו במעשיהם מתוך נקודת מבט של הילד. שוחחו עם הילד בגובה העיניים ממקום של חופש משיפוטיות וביקורת, עם הרבה אהבה והבנה. חבקו את הילדים שלכם ושמרו על ערוץ תקשורת מלא פתיחות וכנות. ברוב המקרים האמת פחות נוראית מהדמיון הפרוע של המבוגרים.

טעות/מיתוס מספר 10 : להתעלם מהקושי - הילד חכם ואף אחד לא מבין אותו

ידוע כי מרבית הילדים עם קשיי למידה הם ילדים עם מנת משכל גבוהה במיוחד. קל ליפול למלכודת הדבש שהילד משועמם ולכן מפריע בשיעור, לא מכין שיעורים וכד’. אמנם זוהי הנחה הגיונית. יחד עם זאת, אי היכולת של הילד להתמודד עם מטלות פשוטות לכאורה כמו הכנת שיעורי בית, הבאת ציוד באופן קבוע, התארגנות עם זמנים וכד’ – כל אלו הם סימנים לקשיי למידה של הילד הדורשים התייחסות.

כאשר בגיל 3 עבר הבן שלי בדיקת ראייה בטיפת חלב פעם הראשונה בחייו, זלזלתי בממצאים של האחות. הבדיקה נראתה לי שטחית ולא מקצועית. תירצתי את הכישלון שלו בבדיקת הראייה באי היכולת של האחות להתמודד עם ילד נבון ופיקח כל כך. ביטלתי את ממצאי הבדיקה ואי-שיתוף הפעולה של הילד במסקנה שגויה כי הבדיקה “שיעממה” אותו. במקרה, באותו שבוע ביקרתי אצל רופא הילדים ושיתפתי אותו בממצאים. עצתו היתה לקחת את דברי אחות טיפת חלב ברצינות ולערוך לו בדיקת ראייה אצל רופא עיניים. עדיין סירבתי להאמין שיש לו קושי בראייה, ושוב תירצתי זאת בחוסר המקצועיות של הרופא שביקרנו. רק בבדיקה הנוספת והשלישית במספר הבנתי כי אכן יש לו קושי בראייה.

ילדים עם קשיי למידה ניחנו במנת משכל גבוהה המלווה בתחכום. יש ביכולתם להסתיר את הקשיים שלהם ולזרות חול בעיני המתבונן. הורים רבים נופלים למלכודת זו ובכך מונעים מילדיהם לצאת מן הקושי. השלב הראשון ביציאה מקושי היא ההכרה בקיומו. כל עוד אין הכרה בכך שקיים קושי, הדרך לפתרון תהיה פתלתלה וארוכה.

נאמר, כאשר שני אנשים ויותר אומרים למישהו שהוא שיכור, ככל הנראה הוא שיכור. במקום לפסול דברי אנשי מקצוע כמו מורים ו/או חברים, שקלו את הדברים בכובד ראש ובקשו חוות דעת מקצועית.

סיכום – חכם או עצלן?

אמא יקרה, הגעת עד כאן ואת רוצה לעזור לילד/ה שלך לקרוא, לכתוב ולפתור תרגילי חשבון בקלות ובהנאה.

עם כל הכוונות הטובות שלנו כהורים למנוע מעצמנו ומהילדים שלנו טעויות, קשה מאד להימנע מכך.  למידה היא רצף של פעולות שחלקן כישלונות וחלקן הצלחות.  לכן, חשוב מאד שהורים פועלים עם כלים יישומיים כדי לעזור לעצמם ולילדים שלהם להצליח, להתגבר על כישלונות וקשיים ולתפקד טוב יותר בבית, בית-הספר, עם חברים ובעתיד גם בלימודים גבוהים ובעיסוק מקצועי.

על סמך הניסיון האישי והמקצועי שלי, הנחת היסוד שלי היא שכל הורה יכול ליישם כלים פשוטים אלו ולעזור לעצמו ולילדיו לשפר את התפקוד היומיומי ברמה מוטורית, רגשית ושכלית.

כל אחד יכול להיות המומחה של עצמו, למצוא את האיזון בחיי היומיום ולשפר את איכות החיים האישית והמקצועית שלו.  כל אמא יכולה לעשות בדיוק כמוני ולעזור לילד/ה שלך להפוך מתלמיד/ה כושל/ת למצטיין/ת בכל תחום.

אלברט איינשטיין אמר: “אי שפיות: לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות.”.

בואי ללמוד ולקבל כלים ותרגילים משמעותיים כדי לשנות לטובה הרגלים ודפוסי למידה לקויים.

רוצה לעזור לילד/ה שלך לשפר קריאה, כתיבה וחשבון ב-21 יום?
לחצי כאן והצטרפי עכשיו לתכנית החדשנית והבלעדית בישראל.

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד

התחברות מהירה
באמצעות לינק חד פעמי

שלחו לי לאימייל

התחברות לאתר